תן לבינה מלאכותית לראות אנשים עניים

"עם הפופולריזציה של האינטרנט והיישום של בינה מלאכותית, ניתן לענות במהירות על יותר ויותר שאלות. אז האם יהיו לנו פחות בעיות?"

זהו נושא החיבור של תקן הלימודים החדש בו אני בוחן בשנת 2024. אבל זו שאלה שקשה לענות עליה.

בשנת 2023 השיקה קרן ביל ומלינדה גייטס (להלן קרן גייטס) "אתגר גדול" - כיצד בינה מלאכותית (AI) יכולה לקדם בריאות וחקלאות, במסגרתו מומנו יותר מ-50 פתרונות לבעיות ספציפיות. "אם ניקח סיכונים, לפרויקטים מסוימים יש פוטנציאל להוביל לפריצות דרך אמיתיות". ביל גייטס, יו"ר משותף של קרן גייטס, אמר.

בעוד שלאנשים יש ציפיות גדולות מ-AI, הבעיות והאתגרים שה-AI מביא לחברה גדלים גם הם מיום ליום. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה בינואר 2024 דו"ח, Generative AI: AI עשוי להחריף את אי השוויון בין מדינות ואת פערי ההכנסה בתוך מדינות, וכאשר AI משפר את היעילות ומניע חדשנות, אלה שבבעלותם טכנולוגיית AI או משקיעים ב-AI- תעשיות מונעות עשויות להגדיל את הכנסות ההון, ולהחריף עוד יותר את אי השוויון.

"טכנולוגיות חדשות צצות כל הזמן, אבל לעתים קרובות טכנולוגיות חדשות מועילות באופן לא פרופורציונלי לעשירים, בין אם זה מדינות עשירות או תושבי מדינות עשירות". ב-18 ביוני 2024, אמר מארק סוזמן, מנכ"ל קרן גייטס, באירוע נאום באוניברסיטת טסינגואה.

המפתח לפתרון הבעיה עשוי להיות "איך לעצב AI". בראיון לכתב של Southern Weekly אמר מארק זוסמן שלמרות שיש הרבה פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיית AI, המפתח הוא האם אנחנו מניעים אנשים במודע לשים לב לצרכים של האנשים העניים ביותר. "ללא שימוש זהיר, AI, כמו כל הטכנולוגיות החדשות, נוטה להועיל קודם כל לעשירים."

להגיע לעניים ולפגיעים ביותר

כמנכ"ל קרן גייטס, מארק זוסמן תמיד שואל את עצמו שאלה: כיצד נוכל להבטיח שחידושי הבינה המלאכותית הללו תומכים באנשים שהכי זקוקים להם, ומגיעים לעניים ולפגיעים ביותר?

ב"אתגר הגדול" של בינה מלאכותית שהוזכרה לעיל, מארק זוסמן ועמיתיו קיבלו פרויקטים יצירתיים רבים באמצעות בינה מלאכותית, כגון האם ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לספק תמיכה וטיפול טובים יותר לחולי איידס בדרום אפריקה, כדי לעזור להם בטריאג'? האם ניתן להשתמש במודלים גדולים של שפה לשיפור הרשומות הרפואיות אצל נשים צעירות? האם יש כלים טובים יותר לעובדי בריאות בקהילה לקבל הכשרה טובה יותר כאשר המשאבים דלים?

מארק זוסמן לכתב סוף השבוע הדרומי, למשל, הם ושותפים פיתחו כלי אולטרסאונד כף יד חדש, יכולים להשתמש בטלפון נייד במשאבים הדלים של נשים הרות כדי לבצע בדיקת אולטרסאונד, ואז אלגוריתמי בינה מלאכותית יכולים לנתח תמונות ברזולוציה נמוכה, ומדויק לחזות צירים קשים או בעיות אפשריות אחרות, הדיוק שלו אינו פחות מבדיקת האולטרסאונד בבית החולים. "כלים אלה יוכלו לשמש באזורים כפריים ברחבי העולם, ואני מאמין שזה יציל חיים רבים".

מארק זוסמן מאמין שאכן יש הזדמנויות פוטנציאליות טובות מאוד לשימוש בבינה מלאכותית בהדרכה, אבחון ותמיכה בעובדי בריאות בקהילה, וכי היא רק מתחילה לחפש אזורים בסין שבהם ניתן לממן יותר.

בעת מימון פרויקטים של AI, מארק זוסמן מציין שהקריטריונים שלהם כוללים בעיקר האם הם עולים בקנה אחד עם הערכים שלהם; בין אם זה כולל, כולל מדינות וקבוצות בעלות הכנסה נמוכה בעיצוב המשותף; ציות ואחריות עם פרויקטים של AI; האם מתייחסים לדאגות הפרטיות והאבטחה; האם הוא מגלם את הרעיון של שימוש הוגן, תוך הבטחת שקיפות.

"הכלים שיש בחוץ, בין אם זה כלי בינה מלאכותית או מחקר חיסונים רחב יותר או כלי מחקר חקלאי, נותנים לנו אפשרויות מרגשות יותר מאשר בכל עת בהיסטוריה שלנו, אבל אנחנו עדיין לא קולטים ומנצלים את האנרגיה הזו במלואה". "אמר מארק זוסמן.

בשילוב עם יכולות אנושיות, AI תיצור הזדמנויות חדשות

לפי קרן המטבע הבינלאומית, בינה מלאכותית תשפיע על כמעט 40% מהמשרות ברחבי העולם. אנשים מתווכחים כל הזמן, ולעתים קרובות חרדים, לגבי אילו אזורים ייעלמו ואילו אזורים יהפכו להזדמנויות חדשות.

אמנם בעיית התעסוקה פוגעת גם בעניים. אבל לדעתו של מארק זוסמן, ההשקעות החשובות ביותר הן עדיין בריאות, חינוך ותזונה, ומשאבי אנוש אינם המפתח בשלב זה.

הגיל החציוני של האוכלוסייה האפריקאית הוא רק כ-18 שנים, וחלק מהמדינות אף נמוכות יותר, מארק זוסמן סבור שללא הגנה בריאותית בסיסית, קשה לילדים לדבר על עתידם. "קל לאבד את זה מהעין ולקפוץ ישר לשאול איפה העבודות".

עבור רוב האנשים העניים, חקלאות היא עדיין הדרך העיקרית להתפרנס. לפי קרן גייטס, שלושה רבעים מהאנשים העניים בעולם הם חקלאים קטנים, בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, המסתמכים על הכנסה מהחווה כדי להאכיל את עצמם ואת משפחותיהם.

החקלאות "תלויה במזג האוויר כדי לאכול" - ההשקעה המוקדמת, סיכון אקלים גבוה, מחזור תשואה ארוך, גורמים אלו תמיד הגבילו את ההשקעה של אנשים והון. ביניהם, ל-AI יש פוטנציאל גדול. בהודו ובמזרח אפריקה, למשל, חקלאים מסתמכים על גשם להשקיה בגלל מחסור בציוד השקיה. אבל עם AI, ניתן להתאים את תחזיות מזג האוויר ולספק ייעוץ על זריעה והשקיה ישירות לחקלאים.

מארק זוסמן אמר שזה לא מפתיע שחקלאים בעלי הכנסה גבוהה משתמשים בלוויינים או באמצעים אחרים, אבל בעזרת בינה מלאכותית נוכל להפוך את הכלים הללו לפופולאריים יותר, כך שחקלאים קטנים מאוד יכולים להשתמש בכלים כדי לייעל את השימוש בדשן, השקיה וזרעים.

נכון לעכשיו, קרן גייטס עובדת גם עם משרד החקלאות וענייני הכפר, האקדמיה הסינית למדעי החקלאות ומחלקות נוספות לקידום מחקר ופיתוח, טיפוח בצורת - וגידולים עמידים במים וזני גידולים בעלי עמידות חזקה ללחץ, נשיאה להוציא שיתוף פעולה בין סין לאפריקה, ייצור זרעים מקומי באפריקה ולשפר את מערכת הקידום של זנים משופרים, ולעזור בהדרגה למדינות אפריקה להקים מערכת מודרנית של תעשיית זרעים המשלבת גידול אורז, רבייה וקידום.

מארק זוסמן מתאר את עצמו כ"אופטימיסט" שמאמין שהשילוב של בינה מלאכותית ויכולות אנושיות ייצור הזדמנויות חדשות לאנושות, והתחומים החדשים הללו יכולים לשחק תפקיד במקומות דלים במשאבים כמו אפריקה. "אנו מקווים שבעשורים הקרובים, לדורות חדשים שנולדו באפריקה שמדרום לסהרה תהיה גישה לאותם משאבים בסיסיים לבריאות וחינוך כמו כולם".

אנשים עניים יכולים גם לחלוק חדשנות בתרופות

קיים "פער של 90/10" בגילוי תרופות - מדינות מתפתחות נושאות ב-90% מהנטל של מחלות זיהומיות, אך רק 10% מכספי המחקר והפיתוח בעולם מוקדשים למחלות אלו. הכוח העיקרי בפיתוח וחדשנות תרופות הוא המגזר הפרטי, אך לדעתם, פיתוח תרופות לעניים אינו תמיד רווחי.

ביוני 2021, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע ​​כי סין עברה את ההסמכה לחיסול מלריה, אך נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים כי 608,000 אנשים ברחבי העולם עדיין ימותו ממלריה בשנת 2022, ויותר מ-90% מהם חיים בעניים. אזורים. הסיבה לכך היא שהמלריה כבר לא אנדמית במדינות בעלות הכנסה גבוהה, ומעט חברות שמשקיעות במחקר ופיתוח.

לנוכח "כשל השוק", אמר מארק זוסמן ל-Southern Weekly שהפתרון שלהם הוא להשתמש במימון שלהם כדי לתמרץ את המגזר הפרטי להשתמש ולקדם חדשנות, מה שהופך את החידושים האלה שאחרת עשויים לשמש רק לעשירים ל"מוצרים ציבוריים גלובליים ."

שווה לנסות גם מודל דומה לשירותי בריאות "קנייה בנפח". מארק זוסמן אומר שהם עבדו עם שתי חברות גדולות כדי להוריד את המחיר בחצי כך שנשים עניות באפריקה ובאסיה יוכלו להרשות לעצמן אמצעי מניעה, בתמורה להבטחת כמות מסוימת של רכישות ורווח מסוים.

הדבר החשוב ביותר הוא שהמודל הזה מוכיח לחברות התרופות שגם לאוכלוסייה הענייה יש עדיין שוק ענק.

בנוסף, כמה טכנולוגיות חדשניות הן גם כיוון תשומת הלב. מארק זוסמן הסביר שהמימון שלו למגזר הפרטי מבוסס על ההנחה שאם החברה משיקה מוצר מצליח, עליה להבטיח שהמוצר יהיה זמין למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בעלות הנמוכה ביותר האפשרית ולספק גישה ל הטכנולוגיה. לדוגמה, בטכנולוגיית mRNA מתקדמת, קרן גייטס בחרה להיות משקיע מוקדם כדי לתמוך במחקר כיצד ניתן להשתמש ב-mRNA לטיפול במחלות זיהומיות כמו מלריה, שחפת או HIV, "למרות שהשוק מתמקד יותר טיפולי סרטן רווחיים".

ב-20 ביוני 2024, לנקפאביר, טיפול חדש ל-HIV, הכריזה על תוצאות הביניים של הניסוי הקליני המרכזי של Phase 3 PURPOSE 1 עם ביצועים מצוינים. באמצע 2023 השקיעה קרן גייטס כסף כדי לתמוך בשימוש בבינה מלאכותית כדי להפחית עלויות ולהפחית את העלות של תרופות Lenacapavir על מנת לספק אותן טוב יותר לאזורים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.

"בלב כל מודל עומד הרעיון האם ניתן להשתמש בהון פילנתרופי כדי להמריץ את המגזר הפרטי ובו בזמן להבטיח שהדינמיות הזו תשמש כדי לעזור לאנשים העניים והפגיעים ביותר לגשת לחידושים שהם לא יכולים לגשת אליהם אחרת". "אמר מארק זוסמן.